עקיבא נאמן

טוען רבני

חייגו אליי

וואטסאפ

מייל

נווטו למשרד

יוטיוב

מאמרים וכתבות

אודות טוען רבני עקיבא נאמן

טוען רבני מוסמך, בעל השכלה משפטית וחבר הנהלת לשכת הטוענים הרבניים.
משרדינו עוסק בתחומי המעמד האישי על כל גווניו, תביעת גירושין, מזונות, כתובה, משמורת, רכוש, צוואות, הסכמי ממון, ועוד, תוך התמקצעות בניהול תיקים בבית הדין הרבני.
משרדינו ניהל ביד רמה ובהצלחה יתרה מספר רב של תיקים מורכבים המצריכים התמקצעות רבה.
הניסיון שצברנו מסייע לפעול על פי ההליכים המנחים את שיקול דעתם של הדיינים בבית הדין הרבני.
אני דוגל במתן יחס אישי מקצועי מסור ובלתי מתפשר ללקוחות המשרד, החל ממועד קבלת הטיפול בתיק ועד לסיומו תוך התמקדות מתמדת בצרכי הלקוח ובניית אסטרטגיה מדויקת עבורו' תוך ייצוג משפטי הטוב ביותר. הטיפול המשפטי ניתן תוך הקפדה יתרה על דיסקרטיות ורגישות לתהליך האישי של הלקוח.

חשוב לדעת

בבית הדין הרבני האפשרות לייצוג הינה או ע"י עורך דין או ע"י טוען רבני כאשר הסמכות של שניהם שווה.
אולם לתפקידו של הטוען הרבני בבתי הדין הרבניים ישנה משמעות אקוטית, כיון שענייני נישואין וגירושין מצריכים לא רק ידע משפטי, אלא גם ידע הלכתי שאינו מוכר לכלל הציבור וגם לא תמיד מוכר לציבור עורכי הדין, אפילו לא לאלו העוסקים בתחום דיני המשפחה.

שעות פעילות

8:00 – 18:00
במקרים דחופים ניתן לשלוח הודעה תמיד

תחומי ההתמחות שלי

תביעת גירושין
תביעת כתובה
רכוש
משמורת
מזונות
צוואות

צרו איתי קשר

טוען רבני עקיבא נאמן
טלפון: 054-8389428
מייל: akivantr@gmail.com
כתובת המשרד: משאל מזרחי 9, ירושלים

יחס אישי מקצועי מסור ובלתי מתפשר

טוען רבני עקיבא נאמן תביעת גירושין תביעת כתובה רכוש משמורת מזונות צוואות

דברו איתי בטלפון

דברו איתי בוואטסאפ

שתפו את הכרטיס של עקיבא נאמן עם חברים

השאירו פרטים ואחזור אליכם

כרטיס ביקור דיגיטלי זה נבנה ע"י אקס קארד
רוצים גם כרטיס לעסק שלכם?

הורידו בחינם את אפליקציית סנדי
וואטסאפ אוטומטי לשיחה שלא נענתה

בס"ד

טוען רבני

נקלעתם לסכסוך משפחה? החלטת להתגרש ? קרוב לוודאי שאחת השאלות הראשונות הייתה איפה פותחים תיק בבית הדין הרבני או בבית משפט?

חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל ייערכו על פי "דין תורה". דהיינו, בני זוג יהודים, אזרחי ישראל המבקשים להתגרש, צריכים לעשות זאת באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני.

אולם ברוב המקרים, מלבד עצם הגירושין מתלווים להליך הגירושין הליכים נוספים הנגזרים מחמת הגירושין כגון, משמורת, הסדרי ראיה, חלוקת רכוש, כתובה, ועוד, בנושאים אלו קיימת סמכות כפולה דהיינו גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני יכולים לדון בהם. (במידה והדברים נכרכו בתביעת הגירושין) כשהסמכות בפועל תינתן למקום בו יפתח התיק קודם.

ייצוג בבית דין רבני:

בשונה מבית המשפט בו האפשרות לייצוג הינה רק לעורך דין, בבית הדין הרבני רשאי לייצג בנוסף לעורך דין גם אדם שקיבל רשיון של טוען רבני. (תקנות הטוענים הרבניים, תשס"א 2001 )

מהו טוען רבני:

טוען רבני הוא מעין עו"ד מומחה להלכה וסדרי דין בבית דין רבני שמוסמך לייצג צדדים לדיון רק בבתי דין רבניים. הטוען רבני עובר הכשרה מסוימת ויש בידיו ידע, כלים ומיומנויות המאפשרים לו לייצג אותך בבית דין רבני במסגרת דיונים במגוון נושאים, לרבות גירושים, צוואות וירושות, גיור ועוד

הסמכת הטוען הרבני הינו ע"י נשיא בית הדין הרבני הגדול, וזאת לאחר שעמד בבחינות שערכה וועדה בוחנת שמינה נשיא בית הדין הגדול כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע.

במסגרת הכשרתו מתמחה הטוען הרבני בפן ההלכתי של דיני הגירושין והכתובה מזונות אישה וילדים ועוד, וכן בדיני המשפחה האזרחיים והוא שולט היטב בהיבט האזרחי של הגירושים.

הטוען הרבני מחוייב ללקוח ולפי החוק חלים עליו כללי האתיקה וחובת הסודיות כפי שחלים על עורכי הדין.

יתרונות של טוען רבני:

בבית הדין הרבני האפשרות לייצוג הינה או ע"י עורך דין או ע"י טוען רבני כאשר סמכותם שווה.

אולם לתפקידו של הטוען הרבני בבתי הדין הרבניים ישנה משמעות אקוטית, כיון שענייני נישואין וגירושין מצריכים לא רק ידע משפטי, אלא גם ידע הלכתי שאינו מוכר לכלל הציבור וגם לא תמיד מוכר לציבור עורכי הדין, אפילו לא לאלו העוסקים בתחום דיני המשפחה.

כדי להמחיש את משמעותה של ההלכה היהודית בתחום הנישואין והגירושין, נציג את הדוגמא הבאה: כדי שבעל ואישה, יהודים אזרחי ישראל, יתגרשו, עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין. מסיבה זו, כדי להתגרש, יש צורך בהוכחה של עילת גירושין. עילות גירושין אינן קבועות בחוקי הכנסת, אלא בחוקי ההלכה היהודית. בין העילות המוכרות: בגידה (מצד האישה), מעשה "כיעור" (התנהגות לא ראויה של האישה), "עוברת על דת יהודית" (האישה), מום, אי קיום יחסי מין ועוד. כלומר, כדי להוכיח עילת גירושין, יש להתבסס על דיני ההלכה היהודית, כמו כן בדיני כתובה ועוד.

לעיתים מתנהל דיון הלכתי מורכב בבית הדין הרבני או כאשר בית הדין הרבני דן ע"פ דין תורה, במקרים אלו חוסר הידיעה וההבנה בדין העברי הינה קריטית להצלחת הדין.

במצב זה בולט יתרונו של הטוען הרבני על פני אחרים כאשר הוא מדבר בשפתם של הדיינים ויכול הוא לשלב את הפן ההלכתי יחד עם דיני המשפחה האזרחיים.

בס"ד

כתובה

הכתובה היא חלק בלתי נפרד מטקס החתונה היהודית. היא המסמך שהחתן חותם עליו ביום חתונתו. זהו מסמך מחייב ולכך הוא נקרא בשם שטר כתובה.

ישנה משמעות גדולה לשטר הכתובה ולסכום הנכתב בה.

כאשר בני זוג מתגרשים נושא חיוב הכתובה עולה בבית הדין בין שאר הנושאים.

מתי זכאית האישה בכספי הכתובה ומתי היא מאבדת את זכותה?

רבים מהזוגות הבאים להתגרש אינם מתייחסים לנושא הכתובה מחוסר ידע או מחמת תפיסה מוטעית שכיום לא מחייבים כתובה וכדומה, אולם הם מופתעים לגלות כי קיימת אפשרות לתבוע כתובה ואף להתחייב.

לנושא הכתובה יש להתייחס בכובד ראש.

שטר הכתובה הוא שטר התחייבות לכל דבר, ומכיוון שהוא נכתב על פי ההלכה היהודית, הסמכות לדון בו שייכת לבית הדין הרבני והוא יהיה נידון על פי ההלכה.

מטרת הכתובה היא לטובת האישה, כדי לחזק את הנישואין וכדברי חז"ל שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. כמו כן מטרתה להבטיח ביטחון כלכלי לאישה במקרה של פירוד או התאלמנות.

מכאן מושרשת הדעה הרווחת שהאישה תהיה זכאית בכתובה רק במקום שבו הבעל הוא זה שתובע גירושין, אבל במקום שהאישה תובעת גירושין לא תהיה זכאית בכתובתה.

ואולם יש לדעת שהחיוב אינו תלוי רק במי שהגיש את תביעת הגירושין אלא בעיקר במי שגרם לגירושין. דבר זה יידון על פי העילות המובאות בהלכה ובפוסקים.

כך למשל, בתיק 289160/11 בבית הדין בנתניה פסקו לחייב את הבעל בכתובה למרות תביעת האישה את הגירושין, בגלל מעשיו של הבעל אשר גרמו לגירושין.

במקרה אחר, בערעור שנתקבל בבית הדין הרבני הגדול בתיק 1075070/1 בפני הדיינים הרב זמיר הרב נהרי והרב ציון לוז – אף שהאישה היא זאת שתבעה גירושין, חויב האיש בסכום חלקי מהכתובה מדין פשרה.

ייתכנו מקרים נוספים שבהם לא תוכל האישה לגבות את דמי הכתובה –

חוק יחסי ממון: באופן כללי ננקטת השיטה "אין כפל מבצעים", ובמקום שבו האישה תקבל מכוח חוק יחסי ממון יותר מהמגיע לה על פי דין תורה, היא לא תוכל לקבל את דמי הכתובה, אולם כבר ניתנו פסקי דין שבהם חויב האיש בכתובה אף שבחלוקת הרכוש קיבלה האישה חלק גבוה יותר מאשר הבעל. היוצא מן האמור – כל דבר לגופו צריך להיבדק הלכתית.

כתובה מוגזמת: במקום שבו סכום הכתובה מוגזם, ייתכן שלא יחויב הבעל (אם אכן מגיע לאישה) במלוא הסכום אלא רק בחלק קטן. הסיבה לזה היא כיוון שהכתובה היא התחייבות של הבעל, ולפעמים יש מקום לחשוש כי בהתחייבות לא הייתה כוונה רצינית נוכח מצבו הכלכלי ביחס להתחייבות הכתובה ("אסמכתא" בלשון חז"ל).

העולה מן הדברים, כי אין לראות בנושא הכתובה דבר המובן מאליו לגבי זכאות או אי זכאות בדמי הכתובה, ובכל מקרה לגופו יש להתייעץ עם טוען רבני אשר יש לו הכלים והידע הנדרש.

לתשומת ליבכם – מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט ייתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית.

לייעוץ – טו"ר עקיבא נאמן 0548389428

בס"ד

פיצויי גירושין

רבים מן האנשים שמתגרשים אינם מודעים למושג הזה של פיצויי גירושין

האם ניתן לתבוע פיצויים גם לאחר הגירושין?

האם צריך לתבוע אותם או שהם תלויים בביה"ד?

האם מנהג זה של פיצויים הוא חד סטרי (מגבר לאשה) או דו סטרי (אשה תפצה גבר)?

מקור החיוב פיצויי גירושין מעבר לדמי הכתובה אינו מפורש בהלכה ומקורו נובע מכוח "מנהג בתי הדין".

השופט מ’ אלון ציין את הנוהג – תקנה של פיצויי גירושין כ”אחת היצירות הגדולות שנתחדשה על ידי בתי הדין הרבניים בתחום דיני האישות”. (חקיקה דתית, הוצאת הקיבוץ הדתי, ת”א תשכ”ח, עמוד 165) נוהג אשר יש לו פקפוק רב בדיני וגדרי ההלכה. וכמו שציין ד”ר בן ציון שרשבסקי “הנימוקים ההלכתיים לנוהג זה אינם פשוטים”. (בספרו דיני משפחה, מהדורה שלישית, ירושלים תשמ”ד, עמוד 439).

בקרב הדיינים ישנם כמה גישות לעניין הפיצויים כאשר ישנם הבדלים משמעותיים בניהם.

גישה א' סוברת כי פיצויי גירושין אינם תקנה חדשה אלא הם המשך מנהג של בעל תעלומות לב (אבן העזר סימן א-ב), ובעל "ההפלאה" (גבעת פנחס סימן ב) ולמעשה אלו כלל אינם פיצויים, אלא תקנה שנועדה לאפשר לבית הדין להזדקק לתביעת הבעל ואף לחייב את האשה להתגרש בעבור הפיצויים וזאת בהצטרף שלושה תנאים:

במקום עגינות הצדדים
אין עילה מספקת לגירושין
הגירושין בע"כ של האישה ואשר כתוצאה מכך היא מפסידה מזונות.

לדבריו, פיצויים אלו הם רק מהבעל לאישה, וכן ביה"ד יכול מיוזמתו לחייב פיצויים כאשר נתקל בסיטואציה כזאת, כמו"כ במקרה שאין הפסד מזונות לאישה לא נוכל לחייב.

הגישה השנייה סוברת

כי ישנם שני סוגי פיצויים בפסיקת בתי הדין – הראשון הוא פיצוי לצורך ביצוע הגירושין והשני פיצוי בתחום הממוני רכושי.

מנהג בתי הדין במדינת ישראל לפסוק פיצויים, אינו נובע מפסיקתם של בעל ההפלאה ובעל התעלומות לב אלא נוסד בימי קום המדינה

בימינו הדיונים בבתי הדין סביב פיצויי גירושין נכנסים רק תחת הסוג הראשון מאחר וחוק יחסי ממון ייתר את הסוג השני.

לדבריו, פיצויים כשמם כן הם, פיצוי עבור האשה על מנת שניתן יהיה לחייבה להתגרש. אשה שחייבת להתגרש בודאי אינה זכאית לפיצוי, מאידך אשה שבעלה תובע להתגרש אך לא ניתן לחייבה זכאית לסרב וכן לתבוע מזונות ואינה זכאית לפיצויים

לדבריו: "הסדר פיצויי גירושין להסדרת גירושין נועד למקרי הביניים בהן בשל עמימות עובדתית היוצרת ספק הלכתי או בשל ספק הלכתי הנובע ממחלוקת בין פוסקים ישנו קושי הלכתי לקבוע באופן חד משמעי כי האישה חייבת להתגרש"

הגישה השלישית:

גישה שונה לגמרי ומרחיבה עד למאוד היא גישתו של הרב לוז הקובע שיש לקבוע פיצויים במישור של דיני הנזיקין. לדבריו: "במקרה של גירושי אישה שלא בטובתה ושלא באשמתה, הנזק הנגרם לאישה כתוצאה מהגירושין, היקפו, והיותו נגזרת של התנהלותו של הבעל, הוא הרקע לקביעת הפיצויים. ולכן י"ל שהפיצוי הוא בעיקר עבור הנזק שייגרם לאישה כתוצאה מהגירושין שנכפים עליה והם מגיעים לה מצד הצדק והמוסר.

עולה מדבריו שפיצויים אלו הם פיצויי נזיקין ובתור שכאלה הם יכולים לבוא הן מצד הבעל והן מצד האשה אך הם מחייבים תביעה של הניזוק, תביעה שאפשרית אך ורק לפני הגט שאם לא כן, שכן לאחריו הם כבר מוגדרים כנזקי גרמא. מדבריו עולה עוד חידוש מעניין והוא שפיצויים אינם רק כלכליים אלא גם נפשיים.

יש להעיר שהשיטה המרחיבה הינה בעייתית משתי סיבות עיקריות:

א. מאחר וברוב ככל התיקים יש צד נפגע שנגרר לגירושין, ולשיטה זו תמיד תהיה פתוחה בפניו האפשרות לתבוע תביעת נזיקין של פיצויי גירושין.

ב. בהיבט החוקי לגבי חלוקת רכוש שלא בדרך של מחצה על מחצה קיים סעיף ספציפי המוגדר בחוק יחסי ממון שקובע סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג: הפרשנות לסעיף הינה מוגבלת ואמנם על פי הפסיקה ענייני נישואין וגירושין כולל את הכתובה כחלק ממערכת ההתחייבות בנישואין אך פיצויים ברמה רחבה יותר מעקרים את חוק יחסי ממון שהרי כל תביעה תבא מדיני הנזיקין ותשנה המאזן שנקבע בחוק יחסי ממון.

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית.

ליעוץ ניתן לפנות – טו"ר עקיבא נאמן 0548389428

בס"ד

תלונות במשטרה במהלך הגירושין

בהליכי גירושין נתקלים אנו רבות במקרים בהם מוגשת תלונה למשטרה ע"י אחד מן הצדדים, לרוב תהיה זו תלונה מצידה של האישה על אלימות הבעל או על תקיפות מיניות כלפי האישה או קטינים.

על אף שבפועל בהרבה מן המקרים התלונה לא מגיעה לכדי כתב אישום והתיק נסגר, אולם השלכות התלונה משפיעות על הליך הגירושין הן בנושא הגירושין הן בנושא הכתובה והן בעניין המשמורת או הסדרי הראיה.

ההשלכות כלפי האדם שקיבל את התלונה הינם קשות הן מצד הפגיעה בשמו הטוב והן פגיעה כלכלית בפגיעה במוניטין כאשר פעמים תפגע גם פרנסתו ותעסוקתו של האדם ללא מרפא. והן במישור הנפשי והשפלתו של האדם הנילון.

לעומת זאת מרויחה האישה רווחים טקטיים בהליכים המשפטיים אם זה בקביעת משמורת – רשויות הרווחה, מתוך חשש לשלום הילדים יכריחו את הבעל לעבור בדיקה למסוגלות הורית וכן מתוך חשש יראה האב את ילדיו באמצעות מרכז קשר, וכמובן התרשמות העראה המשפטית שהבעל אלים וכדו' אשר עלולה להשליך על כל ההליך.

במידה ויוכל הבעל להוכיח את חפותו יוכל לתבוע את האישה בתביעה נזיקית.

בשני פסקי דין שיצאו לאחרונה קבעו הדיינים אשר התרשמו כי האישה התלוננה תלונת שווא על בעלה וגרמה בכך לעקירת האפשרות לחזור לשלום בית ולגרימת הגירושין ובשל כך חוייבה האישה בגירושין ואף הפסידה את כתובתה בעקבות כך.

מתוך פסק הדין

המורם מכל האמור, שהגשת תלונת סרק (ההדגשה סרק, כי אם קיים חשש כלשהו לאלימות פיזית וכל שכן לסיכון פיזי חובה להזעיק ללא היסוס את המשטרה) למשטרה ע"י האשה כנגד הבעל, זו בהחלט אלימות פיזית כאשר היא מתבררת כתלונת שווא, היות והאשה באמצעות זרועות החוק משליכה את הבעל מן הבית.

כאמור ההשלכות החמורות הנובעות מהגשת תלונת סרק למשטרה ידועות לכל איש ואשה, ולכן זה מנוצל כיום כאמצעי איום שימושי בפרט ע"י נשים כנגד בעליהן כאשר קיים ביניהם סכסוך או הליך גירושין. מאחר והמשטרה מגלה הרבה יותר רגישות לתלונתה של האשה מאשר לתלונתו של הבעל, ואיום זה אכן מרתיע כל אחד, היות וכל אחד יודע היטב מה הן התוצאות הקשות, לפיכך פשוט הדבר שאשה הפונה למשטרה בתלונת שווא על בעלה, דינה כעוברת על דת גם ללא התראה.

לסיכום האמור עד עתה כפי שכבר קבענו לעיל, אשה שבאופן שיטתי מגישה תלונות שקריות למשטרה כנגד הבעל, שכל מטרתן להרחיק את הבעל מהבית, הרי זו אשה שכל מטרתה לפגוע בבעלה ולפרק את חייו המשותפים עמה. זו אשה רעה עם ההידור של עוברת על דת, שיכול הבעל לגרשה בעל כרחה ללא התראה.

בפסק דין אחר קבעו הדיינים אף יותר מזה

"מכל האמור עולה, שאישה המגישה תלונה בגין אלימות ולא הוכח שהבעל הוא הגורם, הפסידה כתובה ומזונות.

ויתרה מכך: במקום שהאישה מאיימת בהגשת תלונת שווא, רשאי הבעל לחשוש לנפשו ולהתגרש והאישה הפסידה את כתובתה ומזונותיה,"

על פסק דין זה הוגש והתקבל ערעור לבית הדין הגדול.

עולה מהאמור שאישה אשר מגישה תלונת שווא על בעלה בית הדין עלול לקבל את תביעת הבעל לגירושין מחמת זה ולחייבה בגירושין ולהפסידה מזונות אישה, מדור, כתובה ותוספת מעת הגשת התלונה במשטרה.

נחזור ונדגיש שאין באמור להוות מניעה מהגשת תלונות על אלימות במשפחה בתום לב. אולם מאידך גיסא: לפעולה דרסטית זו השלכות מיידיות בנוגע להמשך החיים המשותפים וגם אם המלינה הגישה את תלונתה בתום לב, הרי שבהעדר ראיות לאשמת הנילון, זכותו להפסיק את המשך החיים המשותפים.

ליעוץ ניתן לפנות – טו"ר עקיבא נאמן 0548389428

בס"ד

בית הדין לטובת הגבר?

כשאנו עומדים בפני הליך גירושין, הסטיגמה הנפוצה ביותר שנמצאת בראשם הינה שהגברים צריכים למהר ולפתוח תיק בבית הדין הרבני ואילו הנשים צריכות למהר ולפתוח תיק בבית המשפט האזרחי – בית המשפט לענייני משפחה.

אכן, פעמים רבות ישנו "מרוץ סמכויות" בין שתי הערכאות השיפוטיות, בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לשתי הערכאות סמכות מקבילה לדון בחלק מהנושאים הקשורים לגירושין, לרבות מזונות אישה, משמורת הילדים וחלוקת הרכוש. מכאן שיש בהחלט חשיבות למהירות המהלך. במאמר מוסגר אציין כי לא תמיד "מרוץ הסמכויות" והשאלה מי מבני הזוג יגיש את תביעתו ראשון ואיפה, הינה קריטית. ישנם מקרי גירושין בהם התוצאה בשתי הערכאות תהיה דומה ואז אין צורך למהר להגיש תביעות ואפשר לנסות ולהגיע לפשרה והסכם, לפני פניה לערכאות.

מהי פניה לערכאה הנכונה? העניין אינו תמיד שחור ולבן. הסטיגמה כי "אישה לא תפנה לבית הדין הרבני" וכי "בית הדין הרבני תמיד לטובת גברים" מוטעית.
במרבית המקרים הגברים פונים לבית הדין הרבני בתביעת גירושין אליה הם כורכים את סוגיית הרכוש, משמורת הילדים ומזונות האישה ואילו הנשים פונות לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שביהמ"ש ידון באותם נושאים, בהתאם לחוק האזרחי.

בניגוד לבית המשפט האזרחי, פוסק בית הדין הרבני עפ"י דין תורה. על פי דין תורה לנשים ולגברים זכויות וחובות שונות מאלו שיש להם על פי הדין האזרחי, אולם אין זה אומר כי לנשים אין זכויות. במקרים לא מבוטלים נשים יכולות לקבל סעדים בבית הדין הרבני, אשר אינן יכולות לקבל בבית המשפט לענייני משפחה. סעדים ניתנים בהתאם להלכה היהודית ולזכויות הנשים בה.

דוגמא נוספת היא סוגיית ה"מדור הספציפי". לאישה הזכות לבקש מבית הדין הרבני צו ל"מדור ספציפי" במסגרת תביעה למזונות או במסגרת תביעה לשלום בית. בצו זה מאפשר בית הדין הרבני לאשה להמשיך ולהתגורר בבית המגורים הספציפי של בני הזוג, עד אשר יסתיים בירור התביעות, דבר שעלול לקחת שנים רבות.
הרציונל שעומד מאחורי סעד זה, במסגרת תביעה למזונות הוא, שאשה זכאית לרמת חיים לה הורגלה. מעבר לדירה אחרת, לרבות דירה שכורה, נחשב כירידה ברמת החיים.
בבית הדין הרבני, ניתן לקבל צו דומה במסגרת תביעת שלום בית, כאשר הרציונל הוא כי בלי בית, אי אפשר לנסות ולהגיע לשלום בית.
בפועל, במתן הצו למדור ספציפי, מונעים בתי הדין הרבניים את מכירת הבית. לעיתים הצו הזה מתנגש עם תביעה לפירוק שיתוף- בקשה שהגיש בעל לבית המשפט לענייני משפחה. בבקשה מבקש הבעל למכור את הבית המשותף, בהתאם לזכותו על פי חוק המקרקעין. אולם אם ניתן צו למדור ספציפי, האישה תהיה זכאית להתגורר בדירה כל עוד לא בוטל הצו ולבעל לא תהיה אפשרות למכור את הדירה ולקבל את חלקו. אין ספק כי הצו מיטיב מאוד עם האישה ופוגע בזכות הקניינית של הבעל.

בבית הדין הרבני אישה יכולה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעלה במסגרת תביעה שהוגשה על ידה. בית הדין נוטה לאשר צו זה ביתר קלות מחשש לעיגון האישה לעומת בית המשפט. אין ספק כי הוצאת צו זה יכולה לגרום לבן הזוג לסרבול, קושי ואי נוחות.

בנוסף, במסגרת תביעת שלום בית, יכולה האישה לבקש מבית הדין הרבני צווים מגוונים בכדי לנסות ולהחזיר את בן הזוג הביתה בפועל או על מנת להקשות עליו בחיים החדשים שלו ובכך להשיג יתרון במשא ומתן. למשל, יכולה האישה לבקש כי יינתן צו כדי שהבעל לא ייפגש עם המאהבת, צו להפנות הצדדים לייעוץ זוגי ועוד.

גם במזונות ילדים קיים הבדל בין בית הדין הרבני לבית משפט במקרים מסוימים כגון במשמורת משותפת, ותתפלאו זה ממש לא לטובת הגבר. (ובעקבות זה דווקא קיימת נהירה של נשים לבית הדין הרבני בשנים האחרונות)

דוגמא נוספת היא זכויות האישה ברכוש. עפ"י ההלכה היהודית, לאשה אין זכות בעסקי בעלה. ברור כי הדבר הינו מקומם. אולם, כאשר הבעל צובר חובות בעסקיו, האישה אינה צריכה לשאת בחובות אלו, כשם שאינה זכאית לזכויותיו ואשה שבעלה הכניס אותה לחובות, שלא ידעה עליהם, יכולה לפנות לבית הדין הרבני בכדי לא להיות מחויבת בהם.

כאן המקום לציין כי בענייני רכוש מחויב בית הדין הרבני לפסוק עפ"י החוק האזרחי, אולם בפועל, שוקל בית הדין הרבני שיקולים הלכתיים, שאינם נלקחים בחשבון בעת התדיינות בבתי המשפט לענייני משפחה.

חשוב להדגיש כי אין להסתמך על האמור בכתבה ללא קבלת יעוץ משפטי ספציפי.

בס"ד

טיפים למתגרש

ההחלטה להתגרש היא החלטה אישית ורגשית לא קלה. עם זאת, חשוב לזכור כי הליך הגירושין אינו רק פרידתם של בני הזוג, אלא גם הליך משפטי בעל השלכות אישיות וכלכליות רבות. על כן, על מנת לדאוג לזכויותיהם השונות, צריכים בני הזוג לנקוט במספר צעדים, אשר יבטיחו סיום מוצלח של הליך הגירושין, על כל היבטיו.

1. קבלת ייעוץ משפטי מקצועי
ראשית כל, על כל אחד מן הצדדים לפנות לייעוץ משפטי אצל עו"ד או טוען רבני (במידה והתיק מתנהל בבית הדין) המתמחה בדיני משפחה אשר ייצג אותו בהליך הגירושין. עורך הדין ישמע את נסיבות המקרה ובהתאם להן, יסביר ללקוח מה צפוי לקרות במסגרת הליך הגירושין. כך יוכל הלקוח להתכונן לקראת הבאות, הן מבחינה אישית והן מבחינה כלכלית.
לטיב הייעוץ המשפטי, חשיבות מכרעת בהצלחת התיק ולכן חשוב מאוד לפנות לייעוץ מקצועי, חשוב להדגיש כי ישנם נושאים הנידונים בבית הדין במסגרת הליכי הגירושין אשר זקוקים לייעוץ הלכתי הניתן ע"י טוען רבני, בהעדר מומחיות ספציפית בתחום ובהעדר ניסיון מקצועי מתאים בייצוג לקוחות בהליך הגירושין, יכול להיגרם ללקוח נזק רב ועל כן, יש להקפיד ולפנות אך ורק לייעוץ מקצועי.

3. איסוף מסמכים להליך הגירושין
לשם מיצוי הזכויות הכלכליות במסגרת הליך הגירושין, חשוב מאוד לאסוף את כל המסמכים הכספיים, על מנת לקבל תמונה מלאה ומדויקת של מצב הרכוש של בני הזוג. רק כך ניתן לוודא כי חלוקת הרכוש וקביעת דמי המזונות, תהיה הוגנת. עורך הדין המייצג את הלקוח, ינחה אותו לגבי המסמכים החשובים ביותר, למשל תדפיסי חשבונות הבנק, עותקים מתלושי השכר וכמו כן, אם ישנם נכסי נדל”ן, יש לאסוף מסמכים רלוונטיים לעניין זה.

4. בניית אסטרטגיה מתאימה
על מנת שהליך הגירושין יניב את התוצאות המשפטיות הטובות ביותר, חשוב מאוד לבנות אסטרטגיה מתאימה לניהול התיק, אשר תתווה את הדרך. אין לפעול בהליך הגירושין מתוך החלטה רגעית, אלא אך ורק מתוך מחשבה שקולה וסדר פעולות הגיוני. זהו תפקידו של עורך הדין המייצג את הלקוח – לדאוג לאסטרטגיה ברורה, אשר תשמור על זכויות הלקוח באופן הטוב ביותר.

5. שמירה על דיסקרטיות
כאמור מעלה, הליך גירושין מוצלח דורש בניית אסטרטגיה משפטית ברורה לניהול התיק. אולם, על מנת שזו תשמור על כוחה, חשוב לשמור על דיסקרטיות ולא לשתף בני משפחה או חברים במה שעתיד להתרחש. מטבע הדברים, הקרובים לבני הזוג, יכולים לקחת צד בגירושין ולהעביר אינפורמציה, אשר תפגע באחד מבני הזוג בהליך הגירושין. על כן, אין לנדב מידע אודות ההליך ולשמור על חשאיות בעניין כמה שניתן.

7. לשמור על טובת הילדים
הכעס והמתח המלווים את בני הזוג בהליך הגירושין, עלולים להסיט אותם מהמטרה החשובה ביותר והיא לשמור על טובת הילדים. על כן, על בני הזוג להקפיד שלא לערב את הילדים בסכסוך שנוצר ביניהם, לא להסיט אותם זה כנגד זו ולנסות ולשמר עבורם תחושה של יציבות בתוך הקושי שלהם להסתגל לפרידת ההורים.

8. להגיע להסכמה
הדרך הטובה ביותר לנהל הליך גירושין היא בדרך של הסכמה. לשם כך בני הזוג צריכים להגיע לשולחן המשא ומתן עם נכונות לפשרה ולנהל דיאלוג פתוח בכל ענייני הגירושין. לגירושין בהסכמה יש שלושה יתרונות מרכזיים: חיסכון בזמן ובכסף, היות שבני הזוג אינם מנהלים את ההליך בבית המשפט, מניעת הסלמה של הסכסוך בין בני הזוג בעקבות מאבק משפטי ושמירה על מערכת יחסים הורית תקינה.